עו"ד ד"ר (יישוב סכסוכים)כרמית קלר-חלמיש היא ראשת תחום מחקר באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. בעבר שימשה כרכזת ליווי בהליך המשפטי במרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בשרון. כתבה את עבודת הדוקטורט שלה על תהליכי צדק מאחה במקרים של פגיעה מינית במשפחה. מרצה במחלקה לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר אילן, ומנחה תהליכי צדק מאחה.
מבוא
בחודש אוקטובר 2017 נפל דבר. נשים ברחבי העולם החלו להשתמש בצמד המילים המחובר MeToo#( בעברית #גםאני( ברשתות החברתיות כדי לזהות עצמן כמי שחוו פגיעה מינית ולחלוק את סיפוריהן. התופעה, שהחלה בקרב נשות הוליווד, התפשטה במהרה ברחבי העולם, ומיליוני סיפורים של פגיעה והטרדה מינית נחשפו בתקשורת וברשתות החברתיות.
הגל ששטף את הרשתות החברתיות והעיתונות הכתובה והמשודרת הוליד דיון ציבורי באוזלת ידן של המערכות המשפטיות בטיפול במקרים אלו, מצד אחד, ובהיעדרן של אלטרנטיבות מוסדרות שיענו על צורכי הנפגעות והנפגעים, מצד שני. אופן פעולת המערכת המשפטית, הן הפלילית והן האזרחית, סותר בהיבטים רבים את צורכיהן הייחודיים של נפגעות תקיפה מינית, ולעיתים קרובות מעמיד בפניהן קשיים ניכרים. בפועל, פילוחי הפניות אל מרכזי הסיוע ברחבי הארץ מראים כי רק 13.7% מהפונות והפונים בוחרים להגיש תלונה למשטרה. נתוני הרשויות, מנגד, מלמדים כי כ-93% מתיקי ההטרדה המינית נסגרים ללא הגשת כתב מאחורי המספרים היבשים האלו עומד אישום. כאבן של נפגעות, שחוו פגיעה משמעותית בשלומן הנפשי, ברצף חייהן ובתעסוקתן, אך אינן זוכות לחוות "צדק" בתפיסתו הקונבנציונלית, הנשען על מערכת המשפט ככלי להכרה בעוול שנגרם להן ולתיקונו.
המהפכה התודעתית שנולדה באוקטובר 2017 האיצה תהליכים רבים. אחת מתוצאותיה, כך נראה, היא הרחבת השימוש במנגנונים אלטרנטיביים להתמודדות ולטיפול במקרים של הטרדות ופגיעות מיניות (2).
מאמר זה מבקש להציג רצף מענים חלופיים לטיפול בהטרדה מינית, המהווים חלק מממצאי מחקר מיפוי שנערך באיגוד מרכזי הסיוע בשנה החולפת, ועתיד להתפרסם בדו"ח מיוחד. תחילה תובא סקירת רקע קצרה של צורכי הנפגעות, כפי שביטאו במחקרים שונים. לאחר מכן תוצג סקירה של שורת מענים חלופיים בולטים הזמינים כעת בישראל: משא ומתן בין עו"ד הנפגעת לעו"ד הפוגע, גישור, צדק מאחה – וכן מנגנונים קהילתיים הנשענים על כוחה וסמכותה של הקהילה. זאת, תוך בחינת התאמתם לצרכים שתיארו הנפגעות.
צרכים של נפגעות ונפגעים: רקע
אחד הצרכים המרכזיים שניתן לזהות אצל נפגעות שעברו הטרדה מינית הוא הצורך בהכרה ובתיקוף (validation) של הפגיעה והשלכותיה. הנפגעות מבקשות לקבל מהסביבה הכרה בעובדות הבסיסיות של הפגיעה ובנזק שנגרם כתוצאה ממנה. מעבר לרצונן של הנפגעות כי הפוגע יודה בביצוע מעשיו, הן מייחסות חשיבות להכרה של "העומדים מהצד" – הא/נשים שהיו נוכחים בזמן הפגיעה ועל פי רוב, לא עשו דבר כדי למנוע אותה. צורך מרכזי נוסף שמתואר פעמים רבות על- ידי נפגעות הוא זיכוי (vindication )- רצון כי הסביבה והקהילה יביעו עמדה ברורה לפיה הן מגנות את הפגיעה, כאשר גינוי הפגיעה מעביר את נטל הבושה מהנפגעת לפוגע. במובחן מהצרכים הקודמים, המתוארים באופן נרחב על-ידי נפגעות, ביחס להתנצלות ניתן למצוא עמדות שונות. חלק מהנפגעות מביעות את הרצון לקבל התנצלות כנה ומאמינות כי זהו הפיצוי בעל המשמעות הגדולה ביותר שהפוגע, ולעיתים גם הסביבה שאפשרה את הפגיעה, יכולים לתת להן. מנגד, נפגעות אחרות מביעות ספק ביחס לערך הפוטנציאלי של התנצלות הפוגע, ואינן מאמינות ביכולתו להביע התנצלות אמיתית וכנה. יש אף הרואות זאת כצעד מניפולטיבי של הפוגע, אשר נועד לעורר סימפטיה בקרב הקהילה ולהחליש את הנפגעת.
הנפגעות מתארות צורך גדול יותר בהטלת אחריות על הפוגע, המלווה בחשיפה ופעמים רבות גם בשלילת המעמד והכבוד שלהם הוא זוכה, מאשר בענישה סטנדרטית, המתבטאת בשלילת חירות או פגיעה כלכלית. נפגעות מייחסות חשיבות לכך שהקהילה והמשפחה שלהן יראו את הולכת השולל והשקרים של הפוגע. הן חותרות להגיע למצב שבו הפוגע והפגיעה לא "ישתלטו" עוד על מחשבותיהן (3).
הליכים חלופיים למערכת המשפט
להטרדה מינית ישנם מאפיינים ייחודיים, המצריכים הבנה מעמיקה של התחום ומומחיות בעבודה עם נפגעות, פוגעים, מטרידים וסביבתם. בפנייה לכל אחד מהליכים אלו, יש לשים דגש על בחירת גורם המתמחה בעולם התוכן של פגיעה מינית והטרדה מינית – וזאת, כדי להבטיח הליך מיטיב, מכבד ויעיל.
משא ומתן
המשא ומתן מתנהל באמצעות עורכות הדין של הצדדים, במטרה לגבש הסכמות לפתרון הקונפליקט בין הנפגעת לפוגע ו/או למקום העבודה. ההסכמות יכולות לכלול פיצוי כספי, הכרה באחריות על העוול שנעשה לנפגעת והסדרים אחרים, דוגמת אופן העבודה המשותף או עזיבת מקום העבודה.
בשלב הראשון, פונה עורכת הדין אל הצד השני ומודיעה כי היא מייצגת את הנפגעת, ומציעה לנהל משא ומתן ישיר כדי לייתר את הצורך בניהול הליך משפטי. בהמשך, אם המטריד נותן הסכמה לניהול השיח, עורכות הדין מנהלות את המגעים, הכוללים הצעות חליפין, התנגדויות וכדומה – שסופם בגיבוש הסכמות או ויתור על דרך זו.
כאמור, המשא המתן מתקיים באמצעות נציגות הצדדים – עורכות הדין – כאשר הצדדים עצמם, קרי, הנפגעת, המטריד ומעורבים אחרים ממקום העבודה – אינם לוקחים בו חלק. לאורך התהליך עורכת הדין של הנפגעת משתפת אותה בנעשה, ומתקדמת לפי החלטותיה. משכך, התקשורת בין הנפגעת לצד השני מוגבלת, והיא אינה יכולה להשמיע את דבריה באופן ישיר – אלא רק באמצעות המסננת של עורכת הדין. חשוב לציין כי אם התהליך אינו צולח, המשכו יכול להתנהל במערכת המשפטית.
משא ומתן בין עורכות דין יכול לענות על צורכיהן של נפגעות הטרדה מינית באופן חלקי. במסגרת המשא ומתן הן יכולות לזכות בהכרה מסוימת בפגיעה ובסעד כספי או אחר. ההליך יכול להיות מהיר מאוד ולספק לנפגעת את שביקשה מבלי שתצטרך להתמודד עם פרוצדורות המערכת המשפטית – לעמוד על דוכן העדים, להיחקר על-ידי המטריד וכדומה. עבור חלק מהנפגעות, סעדים אלו בתנאים אלו עשויים להיחשב כהשגת צדק. יתרון אפשרי נוסף הוא שמירה על פרטיותה של הנפגעת, והימנעות מחשיפה בלתי נשלטת או מבוקרת של המקרה.
יחד עם זאת, יש לציין את מוגבלותו הטבעית של ההליך וחוסר היכולת לתת במסגרתו מקום לשיח בין אישי המאפשר לנפגעת להביא עצמה במלואה, כמו גם לשלוט במה שקורה במהלכו. נראה כי מהלך שכזה מתאים לנפגעות המבקשות לזכות בסעדים כספיים והסדרים הנוגעים להתנהלות עתידית במסלול עוקף מערכת המשפט, ומבלי שיצטרכו להתמודד עם מפגש עם המטריד או לנהל שיח רגשי הקשור למעשה ההטרדה.
גישור
גישור הוא הליך ליישוב סכסוכים, במסגרתו צד שלישי מנהל תהליך של משא ומתן שמטרתו לנסות ולגבש פתרון המוסכם על הצדדים. הצדדים עצמם – הנפגעת, המטריד ו/או מקום העבודה, לוקחים חלק בדיונים, לרוב בליווי עורכות דין. התהליך מתקיים בהסכמת הצדדים ומרצונם החופשי, כאשר למגשר אין סמכות להכריע בסכסוך. מודלים מסוימים של הליך הגישור, בהם גישור טרנספורמטיבי, גישור הומניסטי וגישור נרטיבי, מציעים כלים מפותחים יותר לניהול השיח הרגשי והמורכבות הכרוכים במקרי הטרדות ופגיעות מיניות (4).
הגישור יכול להתקיים בטרם יינקטו הליכים משפטיים, או לאחר מכן, בעקבות הפניית בית אם הגישור המשפט – וזאת בהסכמת הצדדים (5). לא צולח, ישוב ההליך להתנהל בבית המשפט.
לרוב, המגשרות אינן עורכות תהליך סינון: לא נערכת בדיקה של מידת התאמתם הרגשית של הנפגעת או המטריד לתהליך הגישור, כאשר שיקול דעתן של המגשרות מנחה אותן לאורך כל התהליך.
לעיתים משתתפים בגישור גם קרובים אחרים של הנפגעת או המטריד. בחלק מהמקרים חלק או כל הפגישות נערכות בנפרד, ללא מפגש משותף בין הנפגעת והמטריד. נראה כי הפגישה המשותפת אינה חלק מהותי מהעניין, אלא עצם ההגעה להסדר המקובל על הצדדים. התהליך אורך לרוב בין חודש לשלושה חודשים.
מגשרות מתארות את הפיצוי הכספי שמקבלת הנפגעת בסיום ההליך כביטוי של הצורך בהכרה בפגיעה ובתיקון שמבקשות הנפגעות.
באופן עקרוני, הגישור אינו תהליך טיפולי, ולא יורדים, במסגרתו, לרבדים העמוקים של הפגיעה. יתרונותיו על פני ההליך המשפטי הם יעילות, חיסיון, מהירות יחסית ופוטנציאל לענות על הצורך של הנפגעת בהכרה.
חלק מהנפגעות שעברו תהליכי גישור מתארות אותם כחוויה חיובית שאפשרה להן לקבל מענה לצרכים שלהן באותה עת. נפגעות אחרות מתארות הליך מוצלח בעיקרו, אך כזה שמסתיים ללא עיבוד רגשי מספק, עימות עם הפוגע ו-Closure.
צדק מאחה במקרים של הטרדה מינית בעבודה
צדק מאחה הוא הליך ליישוב סכסוכים הנשען על ההכרה כי מעשה הפגיעה מהווה קודם כל פגיעה באנשים ובמערכות יחסים, ולפיכך משליך על ממדים אישיים וחברתיים רבים. הגישה מגדירה בצורה רחבה את "נפגעי העבירה" כמי שנפגעו באופן ישיר או עקיף מהמעשים, כך שבהגדרה נכללים גם בני משפחה, חברים וחברי קהילה שהושפעו מן המעשה. התהליך כולל מפגשים בהם משתתפים חלק או כל המעורבים במעשה ההטרדה. הדיאלוג מתבסס על שיח רגשי על אודות הפגיעה והשלכותיה, ובסופו מקבלים המשתתפים הסכמות בנוגע לאיחוי הנזקים שנגרמו.
גישה זו מתמקדת בנפגעות ובהשלכות הפגיעה, כאשר התגובה המבוקשת אינה מושתתת על הסבת כאב למטריד, אלא על ניסיון להיטיב עם הנפגעת והסביבה ולאחות את הנזקים שנגרמו (6).
להבדיל ממו"מ ותהליכי גישור, לתהליכי צדק מאחה יש תנאי מקדים: המטריד מוכרח להכיר באחריותו לפגיעה, ולהביע נכונות להשתתף בו באופן רצוני.
תהליכי צדק מאחה יכולים לספק מענה הולם לרבים מצורכיהן של נפגעות הטרדה מינית: הם מאפשרים לנפגעת לספר את סיפורה באווירה בטוחה, ולקבל הכרה ותיקוף לפגיעה ולהשלכותיה. הם מעודדים הכרה של מטרידים במעשה שביצעו, ומסייעים לנפגעות להפחית את תחושת האשמה שמלווה אותן, וכן מאפשרים לעמיתים לעבודה להיות חלק מהתהליך ושותפים לפתרון. במובחן מהליכים משפטיים המעודדים מטרידים להתנער מאחריות, מותנה תהליך הצדק המאחה בלקיחת אחריות של הפוגע על מעשיו והבעת רצון לפעול כדי לתקנם. השתתפות בתהליך בו לוקח הפוגע אחריות על מעשיו ומביע חרטה עליהם, תוך קבלת תמיכה מקרובים וחברי קהילה אחרים, יכולה לסייע בהתקדמות במסע ההחלמה של הנפגעות (7).
בסיומו של התהליך מגבשים הצדדים הסכמות הנוגעות להתנהלות עתידית במקום העבודה ובכלל, ובמקרים רבים לפיצוי כספי של הנפגעת.
נפגעות מתארות את ההשתתפות בתהליכי צדק מאחה כחוויה מורכבת, אך יחד עם זאת כחוויה מעצימה, המאפשרת להן להחזיר לעצמן את השליטה שניטלה מהן בהטרדה ובעקבותיה, להשמיע את קולן, ולקבל מענה מותאם ויחס מכבד. נפגעות רבות תיארו את התהליך ככזה שקידם את ההחלמה שלהן ואת איחוי היחסים עם מקום העבודה ואחרים המשמעותיים להן בתוכו ומחוצה לו.
טיפול "קהילתי" בהטרדות מיניות
קהילות שונות לקחו על עצמן את האחריות לטפל בהטרדות מיניות המתרחשות בקרבן כחלק מהאחריות הקהילתית והדאגה לחבריהן ולחברותיהן. בשטח קיימים כיום מספר מודלים קהילתיים מסוג זה, מתוכם יתוארו בקצרה שניים: פורום תקנה, המבוסס על מנגנון סמכות קהילתית, ותהליכי התערבות המתקיימים בתוך הקהילה ביישובים קהילתיים ובקיבוצים.
פורום תקנה פורום תקנה הוקם בשנת 2003 על-ידי גדולי תורה, אנשי ונשות חינוך, משפט וטיפול במטרה לפעול למניעת פגיעות מיניות על- ידי בעלי מרות וסמכות בציבור הדתי – בשל ההכרה בהיעדרו של מענה טיפולי הולם המותאם לקהילה.
הפורום מכיל הרכב מגוון של רבנים מכל גוני הקשת של הציבור הדתי-לאומי, לצד משפטנים בכירים, מטפלים רגשיים ונציגים מכל רשתות החינוך הרלוונטיות, דבר המאפשר לו לזכות בלגיטימציה ציבורית בקרב הקהל שבו הוא פועל.
תלונות המוגשות לפורום נבחנת על-ידי הוועדה המקצועית, אשר מחליטה האם יש מקום לטפל בתלונה במסגרת הפורום. אם התשובה חיובית, ההרכב מזמין את הנפגעת להשמיע את דבריה. לאחר מכן, במידת הצורך, נשמעים עדים נוספים או מובאות ראיות נוספות. בהמשך מזמין ההרכב את המטריד, מתאר לו את התלונה ושומע את תגובתו. ההרכב דן במקרה, ומחליט כיצד יש לנהוג כדי למנוע הטרדות נוספות באמצעות הנחיות שניתנות למטריד. ההרכב עוקב אחר קיום ההנחיות. במקרים בהם הפוגע לא משתף פעולה ולא מושגת הסכמה לגבי דרכי הפעולה שהוחלטו, מפרסם הפורום את מעשיו של הפוגע ומזהיר את הציבור מפני התנהגותו.
חשוב לציין כי הפורום מטפל רק בפגיעות שנעשו על-ידי א/נשים שהינם בעלי מרות וסמכות ניהולית, רוחנית או חינוכית, ודיוניו נשמרים בסודיות.
נפגעות אשר פנו לפורום תקנה מתארות חוויה חיובית ומעצימה המאפשרת להן השגת תחושת צדק. הנפגעות מתארות כי קיבלו הכרה בפגיעה וחשו כי מטפלים במקרה שלהן. הנפגעות שפנו לפורום תקנה אינן מחפשות נקמה, סליחה, איחוי קשר או פיצוי אלא פונות לרוב מתוך תחושת אחריות קהילתית, רצון למנוע פגיעות נוספות וצורך לקבל הכרה בפגיעה מגורמים משמעותיים בקהילה.
תהליך התערבות מבוסס קהילה
מסגרות קהילתיות, דוגמת קיבוצים או מושבים, עשויים לחוות "אירועי" הטרדה מינית כהפרעה לשגרה המשותפת. תהליכי התערבות מבוססי קהילה מאפשרים לקהילות לטפל באירועים אלו מבלי לפנות לערכאות משפטיות או חיצוניות אחרות, מתוך הנחה כי הקהילה, שבה חברים הן הנפגעת והן המטריד, יכולה לקחת על עצמה את האחריות לטפל בשני הצדדים באופן מכיל בלי לזנוח אף אחד מהם, תוך שאיפה לשלבם חזרה בחיק הקהילה.
ההתערבות כוללת מפגשים עם המעורבים השונים ועם דמויות משמעותיות בקהילה, הכוללים שיח על משמעות ההטרדה והאופן בו השפיעה על חברי וחברות הקהילה, מתוך כוונה לאפשר את עיבוד האירוע. ברוב המקרים, בהמשך התהליך מתקיים מפגש משותף בו מגבשים הסכמות הנוגעות לדרכי התנהלות בתוך הקהילה, ולעיתים מוסכם גם תשלום פיצוי.
התהליך מנוהל לרוב בידי אשת מקצוע מתחום הטיפול, המתמחה בטיפול במקרים של פגיעה מינית, אשר מלווה את הקהילה בטיפול במשבר. הליווי נמשך מספר חודשים בצורה אינטנסיבית ולאחר מכן על פי הצורך.
סיכום
המענים שנדונו במאמר זה הם פרי המציאות הקיימת, בה הטרדה מינית היא מנת חלקה של כל אישה כמעט, כמו גם מספר רב של גברים – אך המערכת המשפטית אינה מספקת מענה הולם לתופעה. המענים מבוססים על מנגנונים שונים, אך מתקיימים כולם מחוץ למערכת המשפטית ומציעים לנפגעות מנעד משתנה של רמות מעורבות, שליטה ושיח רגשי.
ציבור הנפגעות אינו עשוי מקשה אחת. נפגעות נבדלות זו מזו בצרכים וברצונות שלהן, כמו גם בסוג הפגיעה או ההטרדה עמה הן מתמודדות. נוכח היקפיה הנרחבים של התופעה, יש להעלות את המודעות הציבורית לסל המענים הקיים, ובכך לאפשר לכל נפגע ולכל נפגעת לאמץ את האפיק המתאים לצרכיו/ה ולרצונותיו/ה.
נראה כי העידן שלאחר מחאת MeToo# מחייב פיתוח נרחב והסדרה של מגוון מענים שיהיו נגישים לכל נפגעת ונפגע, ויתאימו לצורכיהם האינדיבידואליים ולשלב ההחלמה בו הם נמצאים. זאת, כדי להנגיש צדק במידת האפשר, למי שעוולה וחוסר צדק היו מנת חלקן בעבר.
1 על פי נתוני הפרקליטות לשנת ,2016 כפי שהועברו לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בשנה שעברה.
2 כך למשל מתוארים במאמר שהופיע בגרדיאן תהליכי צדק מאחה כדרך להתמודדות עם פגיעות מיניות לאור המורכבות שהוצפה במסגרת MeToo# /13/mar/2018/global/com.theguardian.www first-victimsof-needs-the-putting-justice-rest
3 s’victim the from Justice .(2005) Herman .L .J ,(5)11 ,Women Against Violence .perspective 602–.571
4 אלברשטין (2014). צדק אלטרנטיבי. בן שמן: מודן, תל אביב: משרד הביטחון.
5 ס' 79ג לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד שהוסף בשנת .1992 הליך הגישור יכול להתקיים מחוץ לבית המשפט או כהליך גישור פנימי בתוך בית המשפט.
6 לקריאה נוספת: ט' גל (2016). הפיתוח התאורטי של גישת הצדק המאחה: הקיים והחסר. בתוך א' ינאי וט' גל (עורכים), מפגיעה לאיחוי: צדק מאחה ושיח מאחה בישראל. ירושלים: מאגנס. פ' לייסט, ד' טאובר וכ' קלר-חלמיש (2016). הייתכן צדק מאחה בפגיעות מיניות? בתוך א' ינאי וט' גל (עורכים), מפגיעה לאיחוי: צדק מאחה ושיח מאחה בישראל. ירושלים: מאגנס.
7 for Justice .(2006) fawley-Curtis .S & Daly .K ?conference or Court :assault sexual of victims and Gender ,(.Eds )Kruttschnitt .C & Heimer .K In .offending and victimization of Patterns :crime Press University York New :York New. :community and ,shame ,Blame .(2000) Koss .P .M .women against violence to responses Justic 1343–1332 ,(November (Psychologist American. justice Restorative .(2015) Wager .M .N & Marsh .F of views the Exploring :violence sexual of cases in ,(4)62 ,Journal Probation .survivors and public the 356–.336 of victims for justice Effective .(2010)Naylor .B alternative on debate the up Taking :assault sexual Law Wales South New of University .pathways 684–662 ,(3)33 ,Journal. of insight and experience The .(2013).N ,Wager restorative a in engaged have who survivors ,(1) 16 ,Temida .assailant their with meeting justice 32–.11
